על נאופלטוניזם: (בעיקר על פרוקלוס)
An Introduction to Proclus’ Theoretical Philosophy – מבוא לפסיכולוגיה, קוסמולוגיה ומטאפיזיקה אצל פרוקלוס.
Reconsidering Neoplatonic Theurgy – (בשיתוף עם כריסטוף הלמיך) מאמר על טבע התיאורגיה (טקסים דתיים) אצל הנאו-אפלטוניים המאוחרים, כולל דיון בכתבים נבחרים באנגלית וצרפתית. אנחנו טוענים בעד תפישת התיאורגיה כתופעה אחידה וכן נגד פרשנויות שמחלקות אותה לחלק ‘מיסטי’ ולחלק ‘מאגי’.
Ascent of the Soul and Grades of Freedom. Neoplatonic Theurgy between Ritual and Philosophy – (בשיתוף עם כריסטוף הלמיך) גרסה מקוצרת של המאמר הקודם תוך מתן דגש על מושג החירות.
Time, King of Heaven and Earth: Proclus on Timeless and Timebound Metaphysics — פרוקלוס מבין את ה-זמן כאל שמקבל על עצמו את תפקידיו של זאוס הסטואי ואת תפקידי המניע הבלתי מונע האריסטוטלי. לכן אני טוען שתורתו על הזמן כוללת ביקורת מובלעת על האסכולות הלא אפלטוניות כיוון שטיעוניהן אינם מגיעים לאלים שמעבר לאל ה-זמן.
Proclus on Time and the Units of Time – פרוקלוס לא מדבר רק על ה-זמן כאל, אלא גם על ה-יום, ה-חודש וה-שנה כאלים. הוא מבין את כל יחידות הזמן כשלעצמן כשכלים (νὀες) וכמניעים בלתי מונעים במובן האריסטוטלי.
Proclus and Thomas on the Necessity of Evil – גם פרוקלוס וגם תומס אקוינס טוענים שהרוע הכרחי. לפי פרוקלוס הרקב המוסרי הפושה בקרב האנושות נחוץ לשלימות העולם ואילו תומס גורס כי האהבה האלוהית בוראת נשמות הנדונות מראש לגיהינום. אני משווה בין טיעוניהם.
The Conspiracy of the Good: Proclus’ Theodicy qua Political Theological Paradigm – התאולוגיה הפוליטית מבקשת מודלים תאולוגיים להבנת טובת הכלל השולטת בחברה. במאמר זה אני מציע שהתאולוגיה הפרוקלוסית עשויה להאיר את הבנת טובת הכלל הנאו-ליברלית . בה בעת אני מבקר ניסיונות חיפוש קודמים אחר שורשים נוצריים לנאו-ליברליזם.
Freedom under the Laws of Fate in Proclus – הצגה קצרה לקהל הרחב של תאוריית פרוקלוס על הרוע.
“Proclus, Dirk Baltzly, John F. Finamore, and Graeme Miles (eds., trs,), Commentary on Plato’s Republic, Volume I, Essays 1-6, Cambridge University Press, 2018,” – ביקרות על תרגום חדש לאנגלית של המסות מאת פרוקלוס על המדינה לאפלטון. אני מתמקד בסוגי’ת הרוע כחוט מאחד בין המסות.
Proclus and the Problem of Theomachy (חלק א) – סידרת פוסטים בבלוג “משה דובר שפה אתיקה” על האופן בו פרוקלוס היה עשוי להסביר את קיומם של קונפליקטים בין האלים, כגון הקונפליקט בין האל הנוצרי לאלים הפגאניים.
Proclus and the Unhypothetical Science of Metaphyscis (חלק ג: א ב) -) הצגת מבנה המערכת המטאפיזית אצל פרוקלוס.
פילוסופיה ברזילאית
תרגום לאנגלית כולל מבוא והערות הסבר של המסה “דת, ישע ואלמוות” מאת ויסנצ’י פהירה דה סילבה, פילוסוף ברזילאי בן המחצית הראשונה של המאה העשרים שפיתח מטפיזיקה פוליתאיסטית בהשראת היידגר ושלינג.
Julio Cabrera and the Problem of Evil – “הצגת ביקרתו בעיית הרוע מתוך ספרו “אי-נוחות ומוסר
מטה-פילוסופיה
The Nay Science and the history of philosophy – ביקורת על המונוגרפיה של וישוה אדלורי וג’וידיפ בגצ’י על מקורות האינדולוגיה (מדעי הודו). אני מתמקד בשאלה כיצד מסקנותיהם בדבר מדעי הרוח בכלל עשויות להועיל למחקר תולדות הפילוסופיה.
A História da Filósofia e a Leitura dos Filósofos – מחשבות על יחס בין תולדות הפילוסופיה למחשבה הפילוסופית עצמה.
Metaphysics and the Return to the Cave -הרהורים על טיב היחסים בין החיים הפילוסופיים לטובת הכלל.
פילוסופיה פוליטית
Social and National Unity in Othmar Spann – הצגת מושגים בסיסיים בתורת החברה והמדינה של אותמר שפאן (1878-1950), פילוסוף אוסטרי מרכזי ב”מהפכה שמרנית” בתחילת מאה עשרים.
שרשור על מסקוליניזם וקתוליות – שרשור ציוצים שכתבתי בתור מבוא לרעיונותיהם של בנדיקט פרידלנדר והנס בליהר ועל מנת להסביר מדוע לדעתי תאוריות אלה עשויות להועיל להומואים קתוליים.
Bolsonaro e a Demonização do Brasil (חלק א חלק ב) – ניתוח תאולוגי-פוליטי של משבר הקורונה בברזיל תחת ממשלת בולסונרו. אני מסביר שני אופנים בהם בולסונרו גורם ‘דמוניזציה’ של המדינה, האחד קשור לתפקיד שממלאת ברזיל בהבנת המשבר בעיני עולם הרחב והאחר קשור לפרויקט הנאו-ליברלי של בולסונרו.
בדיונות תאולוגיים
Meeting the Trinity in the Bridal Chamber ––דרשה בדיונית על הכרת השילוש הקדוש בקבלת האוכריסטיה ועל הרחבת דמות נישואים בין אלוהים לכנסייה או לנשמה לכל שלוש פרסונות השילוש.
דרשה לסודומאים– דרשה בדיונית בדבר שליחות סדומאית כאיחוד אמונה קתולית עם זהות הומוסקסואלית.
Sermon on a Holy Death – דרשה בדיונית על המוות כמציאות קדושה.
A Letter on the Love of God (חלק א חלק ב) איגרת – כיצד אלוהים אוהב את הנשמות הנדונות מראש לגיהינום?
On the Proper Object of Sight – חלק מדיאלוג שכתיבתו טרם הסתיימה על מיניות, אהבה, ידידות, המדינה וטובת הכלל.